לא תכננתי לעבור ליפו, זה פשוט קרה. חיפשתי דירה בשיא העונה והיו לי דרישות בלי מתפשרות. רציתי חניה צמודה, בית מטופח, שיקבלו את הכלבה שלי, ושכ"ד סביר. רציתי לגור רק בין השדרות (בן גוריון ורוטשילד), אחרי שנה בפלורנטין רציתי לחזור למרכז.
אבל אז זה קרה, ראיתי בהומלס מודעה עם בית יפהפה, בית כמו שתמיד דמיינתי, עם רצפות מצויירות, תקרות גבוהות, קשתות ועמודים. באתי לראות והתאהבתי אך היססתי עד מאד. יובל, השכן המיועד, שיכנע אותי שכדאי. שאני אהנה כאן, ושבנוסף, הוא נמצא באיזור.
לא תכננתי לגור ביפו, לא ידעתי עד כמה היא קסומה. לא ידעתי שכשאצא לשדרה מעבר לפינה אמצא חנויות תבלינים, קצביות, מאפיות, מעדניות קטנות ומשובחות שפתוחות גם בשבת וגם מאוחר בלילה. לא ידעתי שהמלבי הטוב באיזור נמצא מעבר לפינה ושחומוס אבו חסן הוא לא האופציה הקולינארית היחידה.
אני מגלה את יפו לאט לאט, יום אחרי יום, סמטה אחר סמטה
ביום שבת לפני שבוע נפגשתי עם צ'יקי, אהרון שבתאי והלן בקפה
הצעתי שנלך לחוף הקשתות,(חוף הריף הנמצא על הגבול בין שכונת עג'מי לג'בליה). זהו ללא ספק החוף היפה בגוש דן. בצידו הדרומי צוק ומעבר לו טיילת בת ים , מצידו הצפוני עבודות בנייה להמשך הטיילת ובמרכזו חומות וקשתות. מאחוריו נפרשת שכונת עג
לאחר רחצה בים עלינו למסעדת
מן החוף עלינו לבקר חבר של צ'יקי שגר בסמוך וזכינו להשתרע על מחצלות במרפסתו ולשתות עוד תה, הפעם מלואיזה ולימונית אשר קטף מחצרו, לצד התה היו גם קפה מצויין ותמרים טעימות. אחת האורחות בבית החבר עובדת ב"סדאקה רעות" ארגון המפגיש ערבים ויהודים, אני אמרתי שארגונים זה נחמד. אך לבקר חבר בספונטאניות, לשתות אצלו תה ולקשקש זה הדו- קיום האמיתי.
כשיצאנו משם ביטננו עוד קרקרה, ההליכה משוק הפשפשים לחוף (כ25 דקות) עייפה אותנו ועצרנו במקום הראשון שניחוחות מזון עלו ממנו. בפינה עמד מזנון קטן מואר בפלורסנט, כיסאות כתר עמדו בחוץ וריח של בשר עלה ממנו. במקומות כאלו אתה מהמר, זה או אלוהי או קלקול קיבה.
הימרנו ואני שמחה שכך. תמורת 20 ₪ לבן אדם אכלנו כיד המלך, שיפודים, סלטים וחומוס מהטעימים שאכלתי. אני מעדיפה מסבחה אך החומוס שם היה כה חלק וקטיפתי שלא יכלתי להתנגד לו.
למקום קוראים "מסעדת האחים" והוא נמצא ברחוב "אסף הרופא" בשכונת ג'בליה.
משם הלכנו ברגל לביתי וחתמנו את היום בקפה משובח, החברים היו צריכים לאזור כוחות כדי לחזור ל"עיר". ואני הלכתי לקנות אופניים כדי שאוכל לדווש אחרי המקף ולגלות עוד אוצרות נסתרים.
פועה- רבי יוחנן 8, שוק הפשפשים
חוף הריף - דרומה על יפת, ימינה אחרי גלידה אנדרי, אחרי השגרירות הצרפתית אלכסון ימינה דרך הפארק.
מסעדת האחים- אסף הרופא
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה